חטיבות התוכנית

תכנית מובילים דיגיטלים

התוכנית מונה ארבע חטיבות. חטיבה תיאורטית המעניקה למשתתפים ידע והיכרות בכל הקשור לארבעת עולמות התוכן הבאים: מבואות לטרנספורמציה דיגיטלית, מנהיגות והובלת שינוי דיגיטלי, סוגיות רוחב במגזר הציבורי המקדמות או המונעות חדשנות דיגיטלית ודיגיטציה חברתית כמצמצמת פערים חברתיים-כלכליים ומסייעת לאוכלוסיות מוחלשות. החטיבה הבאה היא חטיבת הפרויקטים השזורה לאורך כל התוכנית ומסייעת למשתתפים ליישם פרקטיקות וידע שצברו בתוכנית הלכה למעשה. חטיבה נוספת היא החטיבה המקוונת, שבמסגרתה צורכים המשתתפים מהתוכנית ידע וכלי באופן סינכרוני וא-סינכרוני. יחידה זו אף היא שזורה לאורך התוכנית כחוט השני. החטיבה האחרונה היא החטיבה הבינלאומית. חטיבה זו מכילה שתי חלופות מרכזיות – סמינר בינלאומי באקדמיה מובילה או סיור במדינה מובילה בהיבטי חדשנות ודיגיטציה.

תוכנית מובילים דיגיטלים

חטיבה תיאורטית

 

חטיבה זו כוללת ארבעה עולמות תוכן:

  1. מבואות לטרנספורמציה דיגיטלית.

  2. מנהיגות והובלת שינוי דיגיטלי.

  3. סוגיות רוחב במגזר הציבורי המקדמות או המונעות חדשנות דיגיטלית.

  4. דיגיטציה חברתית כמצמצמת פערים חברתיים-כלכליים ומסייעת לאוכלוסיות מוחלשות.

 
    <  לקריאה נוספת
תכנית מובילים דיגיטליים
תוכנית מובילים דיגיטליים

פירוט הסוגיות בכל עולם תוכן

(1) טרנספורמציה דיגיטלית

  • מושגי יסוד בטרנספורמציה דיגיטלית, לרבות היכרות עם הטכנולוגיות ועם המגמות המרכזיות בעולם הדיגיטל (Social, Mobile, Big Data, Cloud, IOT, BI).

  • היכרות עם האסטרטגיה של מטה "ישראל דיגיטלית" ורשות התקשוב הממשלתית האמונות על הובלת האסטרטגיה הדיגיטלית של ממשלת ישראל.

  • היכרות עם ההקשר הכלכלי-חברתי של מדינת ישראל שהביא להקמתה של "ישראל דיגיטלית" ועם הצורך בטרנספורמציה של השירותים במגזר הציבורי.

  • מיפוי הדיגיטל בממשלה.

  • הון אנושי דיגיטלי – המקצועות החדשים הנדרשים למגזר הציבורי.

  • מודלים לעבודה משותפת – IT וגורמי מדיניות או ביצוע.

  • חדשנות בתהליכי עבודה.

  • חוויית משתמש: UX, UI, מסע לקוח.

  • Agile.

  • מבט השוואתי על טרנספורמציה דיגיטלית בממשלות בעולם.

  • מיפוי בגרות דיגיטלית של ארגון.

(2) מנהיגות והובלת שינוי דיגיטלי

  • תיאוריות להובלת שינוי.

  • יצירת רשתות והובלתן.

  • ניהול פרויקט דיגיטלי והובלתו.

  • עבודה מבוססת נתונים (KPI, Big Data).

  • יצירת שותפויות וקואליציות.

 

(3) סוגיות רוחב במגזר הציבורי המקדמות או מונעות חדשנות דיגיטלית

  • פרטיות

  • רכש

  • שקיפות וחופש המידע

  • ממשל זמין

  • סייבר

  • הטמעת חדשנות במגזר הציבורי

 

(4) דיגיטציה חברתית כמצמצמת פערים חברתיים-כלכליים ומסייעת לאוכלוסיות מוחלשות

  • דיגיטציה כמרחיבה או מצמצמת פערים.

  • אוריינות דיגיטלית.

  • דיגיטציה כמנוף לפיתוח אזוריות (יתרון לעבודה משותפת של רשויות מאותו אזור גיאוגרפי, בדגש על הפריפריה).

  • מיצוי זכויות.

  • היבטים אתיים של דיגיטציה.

עקרונות גיבוש התכנים

בניית התוכנית מבטאת כמה עקרונות וצרכים:

(1) מודלינג (Modelling) של למידה במאה ה-21 וחניכה לשיטות עבודה דיגיטליות. התוכנית פועלת במתכונת של "כיתה הפוכה" (Flip Class) ולמידה מעורבבת (Blended Learning), שבה חלק מהחומר העיוני נלמד באופן עצמאי ואילו הדיונים על תכנים אלה מתקיימים במפגשים עצמם.

(2) מאחר שמובילים דיגיטליים אינה תוכנית פיתוח מנהיגות קלאסית אלא תוכנית החותרת לשינוי מהיר במציאות הציבורית ומציבה את המשימה במרכז, אנו שמים דגש על הממד ההתנסותי והיישומי. חלק נרחב מהתוכנית מתקיים בסדנאות המתרגלות את החומר הנלמד והחלק העוסק בפרויקטים זוכה למשאבים יוצאי דופן במגוון שלהם ובהיקפם.

 

(3) הקבוצה בתוכנית היא גדולה וכוללת 40–42 משתתפים. כדי לייצר חוויית למידה משמעותית לכל אחד ואחת נדרש שימוש במגוון רחב של מתודולוגיות שנפרט בהמשך.

(4) בגיבוש התכנים לתוכנית נעשה מאמץ לשמור על איזון:

  • בין אפיון כתוכנית הכשרה ובין יצירת חממה לקידום פרויקטים.

  • בין גיוס קהל יעד טכנולוגי ובין דמויות "עסקיות" (מושג השאול מהמגזר העסקי והכוונה בעולם הציבורי לעולם המדיניות) בארגונים.

  • בין דרגים בכירים בעלי סמכות והשפעה בארגונים ובין דרגי ביניים בעלי יכולת יזמית ומוטיבציה לשינוי.

  • בין לימוד המצב הקיים ובין לימוד המצב הרצוי בעולם התקשוב בשירות הציבורי.

  • בין עולם המנהיגות והניהול ובין העולם המקצועי-טכנולוגי.

  • בין חינוך לחדשנות ומתן השראה ובין צורכי המציאות המיידיים.

(5) בבואנו לבנות כל מפגש ומפגש אנו מתייחסים לאיזונים הבאים:

  • שילוב בין שלושה צירים: אישי, קבוצתי-ארגוני ומערכתי.

  • שילוב בין הידע הקיים בקרב משתתפי התוכנית מתוקף ניסיונם ותפקידם ובין ידע חיצוני חדש הנוגע לדיגיטציה ולהובלת שינוי דיגיטלי.

  • שילוב בין תיאוריה ובין התנסות.

  • שילוב בין למידה מן העולם ובין למידה מן הניסיון הישראלי.

  • שילוב בין למידה מהמגזר הממשלתי ובין למידה ממגזרים אחרים.

  • למידת ההקשר המשותף וחיפוש ההזדמנויות ליוזמה מערכתית.

 

מתודולוגיות הלמידה

(1) למידה מעורבבת (Blended Learning): החל מהמחזור השני של התוכנית הופעל עיקרון מרכזי של Blended Learning, כלומר שילוב של למידה מקוונת בין מפגשי התוכנית עם למידה "קלאסית" (פנים אל פנים) במסגרת מפגשי התוכנית.

פיתחנו קורס מקוון המשרת קודם כל את קבוצת המובילים הדיגיטליים, אבל פתוח לכל המעוניין ללמוד ממנו בממשלה ומחוצה לה. הקורס שזור בתוכנית באופן המאפשר לייעל את הזמן המוקדש למפגשים, לייעל את זמני הלמידה ולנצל את הזמן המוקדש לתוכנית ללמידה משמעותית ולא רק למידה פסיבית.

בניית הקורס המקוון המשולב בתוכנית הביאה לידי ביטוי את העקרונות הבאים:

  • ביצוע החלק הדיגיטלי לפני מפגשי התוכנית הוא הכרחי להבנתם.

  • שילוב בין חלקים סינכרוניים (on line) ובין חלקים א-סינכרוניים (כל אחד מבצע את המשימות של הקורס המקוון בזמנו החופשי).

  • מבנה היחידה הדיגיטלית הוא ברור, חוזר על עצמו ומאפשר שגרת למידה (צפייה בסרט, מענה על שאלות, אפשרות להרחיב את הדעת באמצעות קריאת מאמרים או מצגות נוספות, השתתפות בפורום הדן בסוגיות מעמיקות שלהן משמעויות אופרטיביות).

  • יכולת מעקב של צוות התוכנית התפקד בתור "האח הגדול" ופיקוח על שיעורי ההשתתפות.

  • פיתוח יצירתיות פדגוגית שתעודד את המשתתפים להיכנס לקורס הדיגיטלי מתוך סקרנות ומוטיבציה, תוך דגש על חוויית למידה – ויזואליות, עניין והתמצאות במרחב הדיגיטלי.

 

(2) הרצאות: בתוכנית מתקיימים הרצאות ומפגשים עם דמויות מעוררות השראה, אנשי אקדמיה ותעשייה ומומחים בתחומי תוכן רלוונטיים. כמה מההרצאות מועברות בקורס המקוון ואילו אחרות במתכונת הקלאסית.

(3) פאנלים: שימוש בפאנלים נעשה כשיש צורך בנקודות מבט שונות או בהדגמה של מקרי בוחן שונים.

(4) עבודה בקבוצות קטנות: התוכנית אמנם מונה יותר מ-40 משתתפים, אך חלק ניכר ממנה מתקיים בקבוצות קטנות (12–15 איש) על מנת לחזק למידה התנסותית, קבלת משוב, עיבוד ושיקוף. הנחות היסוד המקצועיות שלנו גורסות כי פיתוח מנהיגות וחידוד יכולות של הובלה והנעה אפקטיביים יותר בקבוצה קטנה ואינטימית.

(5) מקרי בוחן (Case Studies): זוהי מתודולוגיית הדגל של בית הספר למִנהל עסקים של הארוורד (HBS), והיא שימשה אותנו בעיקר בפרק הבינלאומי של התוכנית. המשתתפים מתמקדים בסיפור מקרה של חברה עסקית או של גוף ציבורי המתמודדים עם דילמה מנהיגותית-ניהולית, ובמקרה שלנו גם דיגיטלית, מורכבת במיוחד. על המשתתפים להיכנס לנעלי הגיבור/ה ולהתמודד עם השאלות הנוקבות שמקרה הבוחן מייצג. זו הזדמנות גם לשאול שאלות דומות על הארגונים שמהם מגיעים המשתתפים.

(6) ITED: זהו כלי להיכרות אישית עם המשתתפים. בכל מפגש נבחרים (מראש) שניים–שלושה משתתפים, ובמשך 15 דקות הם מספרים את סיפורם האישי, ובו תחנות ואירועים מכוננים אשר הביאו אותם להיות מי שהם היום. ההנחיה פתוחה וכל מתודה או פלטפורמה מתקבלת (מצגת, שיר, שירה, מונולוג ועוד) בתוך מסגרת הזמנים הקבועה.

מתודה זו מלווה אותנו החל מהמחזור הראשון של התוכנית והיא מוכיחה את עוצמתה ואת השפעתה על יצירת אינטימיות בקבוצה, על העמקת ההיכרות האישית ועל הקשרים הנוצרים בקבוצה. בחלק מהמחזורים חייבנו את כל המשתתפים להעביר ITED, באחרים נבחרו רק מחצית מהמשתתפים מפאת קוצר הזמן.

MuniTED (7): מתודולוגיה חדשה שנכנסה רק בתוכנית לשלטון המקומי המבוססת על עקרונות ה-ITED. על פי מתודולוגיה זו, כל רשות מתבקשת להציג את הזהות המוניציפלית שלה, לנסות ולחדד את הנרטיב הייחודי לה ולהעביר אותו לקבוצה באמצעות כל פלטפורמה שירצו במשך 15 דקות. סדנה שקדמה להצגת ה-MuniTED הייתה סדנת כתיבה והעברת נרטיב עם חנוך פיבן, שסייע למשתתפים לחדד ולדייק את הנרטיב הייחודי לרשות שלהם.

(8) בתים מבפנים: חוויה מעצימת למידה. החיבור לשטח בתוכניות הוא הכרחי, ולכן אנו מקפידים להתארח במגוון ארגונים (בתוכנית לשלטון המקומי מתארחים במגוון רשויות), וכך להיחשף לעשייה שלהם בהקשר הדיגיטלי. מקומות האירוח נבחרים על פי הרכב הקבוצה, ורק אם יש למקום ערך מוסף בתחום הטרנספורמציה הדיגיטלית. למדנו כי יש להיזהר מ"תשלום מס" לארגונים ומהרצאות ארוכות ולא רלוונטיות של בכירים בארגון. בתוכנית לשלטון המקומי הגענו למסקנה כי כל מפגש צריך להתארח ברשות אחרת, ולה יוקצו בין שעה לשעתיים בפתיחת היום על מנת להציג את הרשות על היבטיה הייחודיים והדיגיטליים.

(9) חברותא: זוהי שיטת לימוד השאולה מעולם הישיבה היהודי שבו שני אנשים יושבים ללמוד יחד בלי תפקיד לומד ומלמד אלא בלימוד הדדי. בתוכנית לשלטון המקומי הכנסנו מתודולוגיה זו לראשונה. התאמנו את הפורמט לתוכנית וציוותנו שלוש נבחרות לחברותא (6–8 משתתפים). בכל חברותא ישבו נבחרות שבאו מרשויות עם רמת בשלות דיגיטלית שונה ויחד הם ליבנו שלל סוגיות. לצורך הלימוד ניתנו שאלות מנחות לפי ההקשר.

(10) קבוצות דיון: דיון הכנה הנמשך 20 דקות ומתקיים בקבוצות של 7–10 אנשים לקראת המפגש, ובמסגרתו מוודאים שכולם קראו והכינו חומרים ומשתפים במחשבות על נושא המפגש. הדיון מתקיים בתחילת היום הראשון של כל מפגש דו-יומי. המתודה לקוחה מהפרק הבינלאומי בבית הספר למִנהל עסקים של הארוורד ונמצאה אפקטיבית ומגבשת.

(11) משוב 360: כלי משלים המאפשר משוב שיטתי וסדור על סגנון ההובלה הדיגיטלית. משוב זה נעשה על ידי חברה חיצונית והוא כולל שיקופים של סגנון העבודה של המשתתף מצד המעסיק, העמיתים לעבודה והכפיפים. את המשוב ממלאים לפחות עשרה אנשים, ובהם המשתתף עצמו. לאחר המילוי כל משתתף מקבל מסמך מסכם על היבטי המשוב ועל ההשוואה בין ההערכה העצמית להערכת האחרים. במסירת מסמך זה מקיימים שיחה אישית עם כל משתתף.

סגירת הפרק
איך לעשות מובילים דיגיטליים

חטיבת הפרויקטים

המטרות שעמדו לנגד עינינו בגיבוש חטיבת הפרויקטים והבנייתה:

 

(1) קידום טרנספורמציה דיגיטלית בממשלה

קידום הטרנספורמציה נעשה באמצעות "הטענת מצבר הלגיטימציה" ויצירת הצלחות קטנות וגדולות במשרדי הממשלה ויחידות הסמך. דרך ההתנסות אנו חושפים את המשרדים לעשייה דיגיטלית, רותמים סוכני שינוי ומביאים ליצירת קבוצה שמקדמת את החזון הלכה למעשה.

 
    <  לקריאה נוספת
מודל העבודה לפרויקטים אישיים

הקמת צוות חדשנות / צוות פרויקט

זיקוק האתגר

Discovery

Mockup

Alpha

ניסוח מכרז

POC

Proof of Concept, הוכחת היתכנות. מטרת ה-POC היא להדגים היתכנות של רעיון או של שיטה, ולוודא שלרעיון או לתיאוריה קיים פוטנציאל ליישום ולמימוש. לרוב הוכחת היתכנות היא מימוש חלקי או קטן מהפתרון הכולל.

MVP

Minimum Viable Product. מושג זה מבטא את המוצר הבסיסי או המינימלי שאנו רוצים לחשוף לקהל היעד שלנו. ה-MVP הוא בגדר המינימום שיאפשר למיזם להתרומם על בסיס היעדים שנקבעו. ה-MVP אינו אמור להכיל את כל הפיצ'רים של המוצר הסופי ואת העיצוב הסופי, אלא רק את התכונות החשובות ביותר.

מודל העבודה לפרויקטים הקבוצתיים

הקמת צוות חדשנות / צוות פרויקט

זיקוק האתגר

Discovery

Mockup

Alpha

ניסוח מכרז

מודל העבודה על הפרויקטים

הקמת צוות חדשנות / צוות פרויקט

זיקוק האתגר

Discovery

פנייה ליזמים

Beta***

פיילוט

איך לעשות מובילים דיגיטלים

(2) למידה דרך עשייה

מטרה זו מבוססת על מודלים חדשניים ללמידה באמצעות פרויקטים (PBL). אנו עוסקים רבות באופן שבו יש להפוך את הלמידה בתוכנית לכזאת שתביא את המשתתפים בה לעשייה. בהקשר זה, גישות חדשניות ללמידה מדגישות שני מושגי מפתח בתכנון למידה: מעורבות הלומד בלמידה (engagement) וזיהוי אתגרים בלמידה (challenges). הפרויקטים הם קרקע פורייה ליישום שני מושגים אלה ולהתנסות בידע הנצבר לאורך התוכנית.

מודל העבודה על הפרויקטים

במסגרת התוכנית על כל מחזוריה עבדנו עם שני מודלים מרכזיים, אחד בתוכנית הממשלתית ואחד בתוכנית לשלטון המקומי. בשני המקרים התוכנית משמשת שדה ניסויים (Beta Site) ופלטפורמה לתרגול המודלים ולבחינתם. יש לציין כי מודל העבודה מתגבש, מתעדכן, משתנה ומתפתח ממחזור למחזור ומתוכנית לתוכנית גם בימים אלה ממש. מודל העבודה לפרויקטים הקבוצתיים זהה בשתי התוכניות ומודל העבודה לפרויקטים אישיים מתקיים בתוכנית הממשלתית בלבד.

 

מודל העבודה על הפרויקטים בתוכנית הממשלתית

בתוכנית הממשלתית המשתתפים מקדמים הן פרויקטים אישיים והן פרויקטים קבוצתיים:

פרויקטים אישיים (אקסלרטור)

הפרויקטים האישיים של המשתתפים נועדו לאפשר למשתתף להאיץ רעיון או פרויקט קיים במסגרת התוכנית דרך התנסות ביישום הידע והכלים שצבר במהלך התוכנית. בתוכנית הנוכחית החלטנו כי יינתן ליווי לעשרה פרויקטים בלבד. אלה יזכו לליווי ולסל משאבים גמיש לקידום הפרויקט.

מודל העבודה לפרויקטים אישיים:

(1) הגשת בקשה לליווי פרויקט אישי

משתתפי התוכנית יוכלו להציע פרויקטים אישיים ויציגו תוכנית עבודה ויעדים מוגדרים. צוות התוכנית יבחר פרויקטים ברמת בשלות גבוהה ובעלי השפעה המתכתבים עם היעדים של "ישראל דיגיטלית".

(2) בחירת עשרה פרויקטים

המשתתפים שהפרויקטים שלהם ייבחרו יידרשו לבנות תוכנית עבודה לפני תחילת התוכנית, ועד סיום התוכנית להציג MVP (Minimum Viable Product).

על הפרויקטים הנבחרים לעמוד בארבעה קריטריונים:

  • הפרויקט יילקח מתוך תוכנית העבודה של המשתתף, והוא משמעותי בשבילו.

  • הפרויקט יהיה אפשרי ליישום ברמת MVP עד המפגש האחרון של התוכנית (תהליך הנמשך תשעה חודשים).

  • הפרויקט יפנה ללקוח עסקי ברור – אזרח או לקוח עסקי פנים ארגוני.

  • הפרויקט יענה על לפחות אחד מהיעדים של מטה "ישראל דיגיטלית": צמצום פערים, צמיחה כלכלית וממשל חכם וידידותי.

 

(3) גיבוש תוכנית עבודה

המשתתף יגבש תוכנית עבודה לאקסלרציה של הפרויקט. תוכנית זו תכלול תכנון של ניצול סל המשאבים שיועמד לצורך קידום הפרויקט.

 

(4) הקצאת משאבים

לרשות כל מוביל פרויקט עומד סל משאבים הכולל יועצי ממשק משתמש וחוויית משתמש (UX/UI), פלטפורמה לשיתוף ציבור (דרך חברת תובנות), סיוע בחיבור למומחי תוכן וליווי מקצועי של צוות התוכנית. בתוכנית הקרובה יורחב סל המשאבים ויקנה לכל מוביל פרויקט סל שעות ליווי מטעם חברת ייעוץ להאצת הפרויקט. סל הייעוץ יכלול סיוע בעולמות התוכן של עבודה עם נתונים, ממשק משתמש, עולמות הלקוח ועוד.

(5) POC

לאורך העבודה על הפרויקט המשתתפים נדרשים להציג סטטוס אמצע באמצעות POC ( Proof of Concept ) ולהציג הוכחת היתכנות לפרויקט.

(6) MVP

עד לסיום התוכנית יידרשו המשתתפים להציג לכל הפחות MVP (Minimum Viable Product). ה-MVP מתאר את המינימום הנדרש כדי להשיק את הפרויקט ולצאת עימו לשלב היישום.

פרויקטים קבוצתיים (אינקובטור)

פרויקטים אלה מונבטים על ידי המשתתפים מתחילת התוכנית, והם מסתמכים על ההיכרות האישית והמקצועית בין המשתתפים ועל האתגרים המעסיקים אותם. יישומם נעשה כחלק מרשת הבוגרים, כאשר צוות התוכנית ממשיך ללוות אותם גם לאחר סיום התוכנית למשך חצי שנה. הפרויקטים יזכו לתקציב ולליווי של מערך מנטורים מהמגזר הציבורי או מהתעשייה.

הקריטריונים לפרויקטים אלה הם:

  • הפרויקטים יענו על אתגרים מערכתיים, חוצי משרדים ומגזרים, וינוהלו בקבוצות עבודה של עד

  • חמישה משתתפים משלושת המגזרים.

  • הפרויקטים יסתיימו בניסוח מכרז על בסיס Alpha.

  • הפרויקטים יענו על לפחות אחד מהיעדים של מטה "ישראל דיגיטלית": צמצום פערים, צמיחה כלכלית וממשל חכם וידידותי.

מודל העבודה לפרויקטים הקבוצתיים:

(1) הקמת צוות פרויקט

צוות פרויקט יכלול עד שלושה משתתפים ממגוון משרדים ומגזרים. האתגרים הקבוצתיים יוגדרו אחרי סיעור מוחות, וייקבע עם איזה אתגר יתמודד כל משתתף. מפגשי התוכנית יתמכו בשלב זה באמצעות תכנים רלוונטיים כגון הצגת מודל העבודה, מהו צוות פרויקט, כיצד מגדירים נכון אתגר משותף – מתודולוגיה וחסמים, סיעור מוחות בצוותי עבודה על אתגרים, הצגת מקרה הצלחה מתוכניות קודמות ועם הפנים קדימה – מהו פרויקט דיגיטלי.

 

(2) זיקוק האתגר

זיקוק האתגר שעימו הצוות מבקש להתמודד יתחיל בהגדרת האתגר ובדיוקו. שלב זה יתבצע בעזרת כלי תיקוף שונים (סקר, ראיונות עומק, ניתוח שוק, שאלונים ועוד). בשלב זה תידרש רתימת גורמים רלוונטיים מהממשלה לתהליך העבודה כדי למנוע חסמים בהמשך.

 

(3) Discovery

מחקר משתמשים. שלב זה יכלול פעולות מחקר שיביאו להבנה מעמיקה של צורכי המשתמשים ושל הצרכים העסקיים הנדרשים כדי לתת להם מענה הולם. המשתתפים ייחשפו לתכנים העוסקים בנושא מחקר משתמשים, סדנת מסע לקוח, סדנת DATA, כלים לשיתוף ציבור (תובנות וכדומה) ועוד. כדי להבין טוב יותר את הלקוחות שלנו ואת האתגר שהגדרנו תידרש קבוצת הפרויקט לבצע כמה פעולות בסיוע חברת הייעוץ, ובהן ראיונות עומק עם לקוחות ובעלי תפקיד, סקר, ניתוח נתונים, מסע לקוח ועוד.

 

(4) Mockup

בניית הדגם של הכלי הדיגיטלי שהצוות מפתח. לפני בניית ה-Mockup יוצרים Wireframe הממחיש את המבנה הבסיסי של המערכת בלי עיצוב הממשק. בשלב הבא ה-Mockup יכלול את עיצוב ממשק המשתמש ויציג מודל עבודה מוחשי של המערכת. בשלב זה יוצגו תמונות והדמיה של פונקציונליות המערכת (Clickable Mockup). הערך המוסף של יכולת ההמחשה והחוויה של כלי שעתיד להיות מפותח באופן דינמי הוא האפשרות לקבל עליו משוב מבעלי העניין בפרויקט.

 

(5) טיוטת מכרז

כדי להתקדם עוד שלב במימוש המוצר במערכת הממשלתית יתבקשו המשתתפים להכין טיוטת מכרז לטובת איתור הספק שיפתח את המערכת על בסיס גרסת ה-Alpha שפותחה. שלב זה ייעשה לאחר סיום התוכנית כחלק מהרשת, אך ימשיך להיות מלווה על ידי צוות התוכנית.

מודל העבודה על הפרויקטים – התוכנית לשלטון המקומי

בתוכנית לשלטון המקומי יוזמים ומלווים פרויקטים קבוצתיים (ולא אישיים).

(1) הקמת צוות חדשנות

כל נבחרת של רשות מקומית המשתתפת בתוכנית תקים צוות חדשנות דיגיטלי רחב בארגונה, שיתפקד כצוות המשימה המוביל את הפרויקט הדיגיטלי ברשות. בצוות החדשנות יישבו משתתפי התוכנית ובעלי תפקידים רלוונטיים אחרים מהרשות. התנעת עבודת הצוות תתרחש בליווי מנטור ומתכלל הפרויקט מטעם צוות התוכנית. צוות המשימה יחל בסיעור מוחות, בזיקוק אתגרי הרשות, בבחירת האתגר שעימו הם רוצים להתמודד ובחיבור שבין האתגר ליזמים. אם יהיו אתגרים משותפים לכמה רשויות ייתכן שיורכבו צוותים בין-רשותיים להתמודדות עם אתגר הרוחב.

(2) Discovery

צוות החדשנות ישתמש בכלים מעולם מחקר המשתמשים שיסייעו בתיקוף האתגר הנבחר: ראיונות עומק, סקרים, מסע לקוח, ניתוח DATA, תהליכי שיתוף ציבור ועוד. שלב זה ייעשה בסיוע אנליסט מטעם חברת הייעוץ ובתמיכה מקצועית של מנטור ושל צוות התוכנית. התוצר המצופה בשלב זה הוא הגדרה סופית של האתגר.

(3) פנייה ליזמים

עם מיפוי כלל האתגרים ברשות המקומית מתחיל תהליך שבמסגרתו האתגרים מוצגים לקהילה היזמית. הצגת האתגרים נעשית באמצעות קיום מפגשי Meetup עם קהילת היזמים, פגישות One on One ופעילות בערוצי שיווק מול קהילת היזמים. חלק זה מסתיים בגיבושה של קבוצת יזמים רלוונטיים שברשותם כלים טכנולוגיים הנותנים מענה לאתגרים הקבוצתיים. בהמשך מתבצע "שידוך" בין היזמים לרשויות – כל רשות מקבלת רשימת יזמים רלוונטיים שעימם היא נפגשת ובוחנת את הפוטנציאל לצאת לדרך משותפת. תוצר משותף של שלב זה הוא ציוות בין רשות ליזם או לפתרון טכנולוגי ויציאה לפיילוט משותף.

Beta (4)

עם השלמת הציוות בין הרשות ליזם מתחילה עבודת הכנה של היזם לקראת יציאה לפיילוט ברשות. עדיפות תינתן לפתרונות קיימים שבהם נדרשת רק התאמה למגזר הציבורי על פני המצאת פתרונות חדשים.

(5) פיילוט

בתום התוכנית, וכחלק מהרשת, נשאף לכך שיקודמו פיילוטים של שירותים ברשויות. בתחילת שלב זה תגובש תוכנית עבודה להטמעת הפיילוט ברשות עם חלוקת עבודה בין היזם לצוות הרשות.

מודל העבודה על הפרויקטים בתוכנית לשלטון המקומי מתבסס על תהליך עבודה בשותפות עם גוף חיצוני. עד כה עבדנו עם חברת CREATORS, חברה לתועלת הציבור המתמחה בחיבור בין עולם היזמים לעולם הציבורי.

* מודל הפרויקטים משתנה באופן תדיר לאור הפקות לקחים, למידע עדכני אנא פנו לצוות התכנית

סגירת הפרק
 
מובילים דיגיטליים

חטיבה מקוונת

הלמידה הדיגיטלית בתוכנית באה לידי ביטוי בשלושה אופנים:

(1) חטיבה דיגיטלית – עקרונותיה פורטו בפרק מתודולוגיות הלמידה.

התוכנית פועלת על פי עיקרון מרכזי של Blended Learning, המשלב למידה מקוונת בין מפגשי התוכנית שבהם הלמידה היא "קלאסית" (פנים אל פנים). הפלטפורמה הדיגיטלית שבה אנו עושים שימוש היא הפלטפורמה של edX בגרסתה הישראלית, שהותאמה לצרכים הישראליים על ידי המיזם הלאומי ללמידה דיגיטלית במטה "ישראל דיגיטלית" ובשיתוף עם מט"ח (המרכז לטכנולוגיה חינוכית).

    <  לקריאה נוספת

(2) למידה סינכרונית – מפגשים מקוונים

בנוסף ליחידות המקוונות בקמפוס יש מפגשים המתקיימים באופן מקוון על פלטפורמת ה-zoom. אלו הם מפגשי תוכנית לכל דבר, אך אין צורך לצאת בהם מהבית או מהמשרד. המפגשים המקוונים הם קצרים יחסית למפגשים הפרונטליים ומאפשרים גמישות בשעות המפגש (קיום מפגשים בשעות הערב לדוגמה). בניית מפגש מקוון מצריכה מיומנויות שונות מבניית מפגש פרונטלי, והמשתתפים במפגש מקוון נדרשים גם הם להתנהגות שונה ממפגש פרונטלי. אנחנו מאמינים כי במרחב המקוון אפשר ועדיף לקיים הרצאה שבה ההאזנה היא פסיבית, ואילו דיון אינטראקטיבי וחשיבה ביקורתית ורפלקטיבית מוטב שייעשו במפגשים פנים אל פנים. יחד עם זאת, גם במרחב המקוון חשוב להשקיע מחשבה כיצד להשאיר את המשתתף קשוב, ערני ופעיל באמצעות סרטים והרצאות קצרות, שאלונים המעידים על הבנת הטקסט ועידוד להתבטא בפורום ולהציע כיוונים לפעולה בתחום הנלמד.

(3) שימוש באמצעים דיגיטליים

במהלך המפגשים הפרונטליים אנו עושים שימוש באמצעים דיגיטליים לטובת העלאת איכות הלמידה והעברת המסרים. השימוש באמצmentimeter, slido, padlet, כמובן WhatsApp, kahoot ועוד.

סגירת הפרק
 
איך לעשות מובילים דיגיטלים

חטיבה בינלאומית

מטרת החטיבה הבינלאומית היא להרחיב את הפרספקטיבה של הובלת שינוי דיגיטלי. ישראל שייכת למועדון המכונה D5, הכולל את המדינות בריטניה, אסטוניה, דרום קוריאה, ניו זילנד וישראל. חמש המדינות חברו יחד כדי לקדם למידה משותפת על טרנספורמציה דיגיטלית של ממשלות. במובן זה, "ישראל דיגיטלית" היא חלק מסיפור גלובלי בינלאומי. לצד מדינות אלה יש עוד מדינות רבות שהן מודל להשוואה ולמידה, ובהן ארצות הברית, קנדה ומדינות סקנדינביה. למידה מהן היא הכרחית כדי להרחיב את הפרספקטיבה, ליצור רישות בינלאומי, ללמוד על חסמים ועל הזדמנויות במדינות אחרות ולקדם את הישגיה של ישראל בעולם.

    <  להמשך הפרק

בית הספר למִנהל עסקים של הארוורד נבחר כמקום שבו אפשר לכנס את כלל הניסיון הבינלאומי, וזאת בתנאים האקדמיים מהמעולים בעולם. במסגרת הסמינר הלימודי בהארוורד נלמדים מקרי בוחן (Case Studies) נבחרים העוסקים בהובלת שינוי דיגיטלי, ואורחים בינלאומיים ממגוון ממשלות מוזמנים אליו כדי לתאר את השינויים שהם הובילו.

בכל מחזור נבחנות מחדש החלופות של הפרק הבינלאומי.

 

השיקולים בבחירת החלופה העומדים בפנינו הם:

(1) סגנון הלמידה: למידה אקדמית, למידה באמצעות סיור או שילוב בין השניים?

(2) מקור ההשראה: בית הספר למִנהל עסקים של הארוורד או אקדמיות אחרות? למידה בבית ספר למִנהל עסקים או בבית ספר למדיניות ציבורית?

(3) ממי נכון ללמוד: מהמודל האמריקאי, הבריטי, הסקנדינבי או ממודל אחר?

(4) שיקולים כלכליים.

הפרק הבינלאומי הוא פרק מהותי בתוכנית, אבל כדאי לייצר תוכנית שיש לה פרק בינלאומי ולא ההיפך. הדרך לעשות זאת היא למקם את הפרק הבינלאומי באמצע התוכנית (למרות נפילת המתח הבלתי נמנעת עם החזרה לארץ) ויצירת חיבורים לפני הנסיעה ואחריה.

כמו כן, מתבקש לשלב יחידות עיבוד בעברית כמה פעמים לאורך הסמינר הבינלאומי, שהן בבחינת עצירה רגעית, בדיקת דופק אישי וקבוצתי, איסוף ועיבוד רגשות ומחשבות וציוד המשתתפים בתובנות ובהמלצות למקסום הלמידה בסמינר.

מאחר שהסמינר כולו מתקיים בשפה האנגלית יש מקום לגייס לשורות התוכנית משתתפים שרמת האנגלית שלהם גבוהה. שאיפה זו לא תמיד מתממשת במלואה. מנהלים בכירים רבים אינם יודעים אנגלית ברמה מספקת. על כן יש להשקיע בשיעורי אנגלית פרטיים או קבוצתיים, באינטרנט או בכיתה, מתחילת התוכנית ועד לנסיעה, בראש ובראשונה כדי ליצור תחושת מסוגלות גבוהה להתבטא באנגלית במהלך הסמינר. במהלך השיעורים אפשר ללמד את מקרי הבוחן שנשלחים מראש למשתתפים.

סוגיה נוספת הקשורה לשפה היא התרגום הסימולטני. במהלך המחזור האחרון סוגיה זו נשקלה בכובד ראש שכן העלויות גבוהות מאוד, נוכחות המתרגם והציוד הרב מייצרת "רעש לבן" המשפיע על הריכוז, אולם אנו ממליצים בחום להשאיר סוגיה זו על שולחן כל עוד רמת האנגלית הקבוצתית אינה גבוהה, ובוודאי אם משתקפים בה פערים בין מגזרים או בין מרכז לפריפריה.

 

דגשים שחשוב לשמור עליהם בפרק הבינלאומי:

(1) מגוון פדגוגי: מקרי בוחן מהעולם הציבורי, העסקי והחברתי כאחד.

(2) יצירת קשרים: הזדמנות להיכרות עם דמויות מפתח, עם ארגונים ועם הקהילה היהודית ביעד שאליו נוסעים.

(3) גיבוש: הסמינר בחו"ל הוא כלי מצוין ליצירת חוסן וסולידריות קבוצתית.

סגירת הפרק